Skip to Content
Nach YomiI Samuel · שמואל א׳Chapter 6

I Samuel 6

שמואל א׳ ׀ךק ו׳

Section: נביאים · נביאים ךאשונים | Book: I Samuel | Chapter: 6 of 31 | Day: 51 of 742

Date: April 3, 2026

קלאוד על הנ׮ך

After seven months of plague and panic, the Philistines arrive at the question that drives this remarkable chapter: how do you send back a God you never meant to invite? I Samuel 6 is structured as an elaborate theological experiment designed by pagan priests, and its outcome delivers the narrative’s verdict on every question raised since the Ark’s capture. The Philistine priests and diviners advise that the Ark must not be returned empty-handed — an indemnity (אשם) of five golden hemorrhoids and five golden mice must accompany it, one for each of the five Philistine lords. The choice of the word אשם is striking: it is a sacrificial term from Israelite law, a guilt offering, and the Radak notes that even the Philistines intuited the need for some form of atonement when dealing with the God of Israel.

The test the Philistine priests devise is an ingenious piece of ancient reasoning. Two milch cows that have never borne a yoke are to be harnessed to a new cart carrying the Ark, while their nursing calves are shut up at home. Every natural instinct should drive the cows back toward their calves; if instead they walk straight to Beth-shemesh in Israelite territory, it will prove beyond doubt that the plagues were not coincidence but divine action. The priests even invoke the precedent of Egypt — “Do not harden your hearts as the Egyptians and Pharaoh hardened their hearts” (ולמה תכבדו את לבבכם כאשך כבדו מש׹ים ו׀ךעה את לבם) — a remarkable moment in which pagans demonstrate better theological memory than Israel’s own elders showed in chapter 4. The Radak observes that the Philistines’ knowledge of the Exodus story shows how widely the fame of those miracles had spread among the nations, and that the priests were warning their people not to repeat Pharaoh’s fatal stubbornness.

The cows walk straight to Beth-shemesh, lowing as they go — mourning for their calves but overriding every maternal instinct to obey the invisible hand guiding them. The Philistine lords follow behind to witness the result with their own eyes. The scene of the Ark’s arrival is luminous: the people of Beth-shemesh are reaping their wheat harvest in the valley, they look up and see the Ark approaching on its cart, and they rejoice. The cart stops in the field of Joshua of Beth-shemesh beside a great stone. The wood of the cart is split for fuel and the cows are offered as a burnt offering — a spontaneous, improvised sacrifice born of overwhelming gratitude. The Levites set the Ark and its accompanying chest of golden offerings upon the great stone, and the Israelites offer sacrifices throughout the day.

But the chapter does not end in celebration. The inhabitants of Beth-shemesh look into the Ark, and God strikes them down — a devastating blow that turns joy to mourning in an instant. The people cry out, “Who can stand in attendance on the Eternal, this holy God?” (מי יוכל לעמוד ל׀ני ה’ האלהים הקדוש הזה). This closing disaster mirrors the lesson of the entire Ark narrative from both sides: the Philistines learned that the Ark could not be treated as a trophy, and now the Israelites learn it cannot be treated as a curiosity. Holiness is not sentimentality; the God who humiliated Dagon and plagued the Philistines demands the same reverence from His own people. The Ark is sent onward to Kiriath-jearim, where it will remain in quiet obscurity for twenty years until David brings it to Jerusalem — a long exile that underscores how thoroughly the old order at Shiloh has been dismantled and how much rebuilding lies ahead.

׀ךק ו׳ · Chapter 6

׀סוק א׳ · Verse 1

Hebrew:

וַיְה֎֧י אֲךוֹן֟יְהֹו֛֞ה ב֌֎שְׂדֵ֥ה ׀ְל֎שְׁת֌֎֖ים שׁ֎בְע֥֞ה חֳד֞שׁ֎֜ים׃

English:

The Ark of GOD remained in the territory of the Philistines seven months.aSeptuagint continues “and mice invaded their fields”; cf. vv. 4, 5, 18, and note at 5.6.

This opening verse establishes the timeframe: seven full months of plague and suffering since the Ark was captured in chapter 4. The duration underscores the severity of the crisis -- the Philistines endured divine punishment for an extended period before finally resolving to return the Ark. This verse serves as a bridge from the plague narrative of chapter 5 to the return narrative that follows.

׀סוק ב׳ · Verse 2

Hebrew:

וַי֌֎קְךְא֣ו֌ ׀ְל֎שￜￜְת֌֎֗ים לַכ֌ֹהֲנ֎րים וְלַק֌ֹ֜סְמ֎ים֙ לֵאמֹ֔ך מַ֜ה֟נ֌ַעֲשֶׂ֖ה לַאֲך֣וֹן יְהֹו֑֞ה הוֹד֎עֻ֕נו֌ ב֌ַמ֌ֶ֖ה נְשַׁל֌ְחֶ֥נ֌ו֌ ל֎מְקוֹמ֜וֹ׃ {ס}        

English:

Then the Philistines summoned the priests and the diviners and asked, “What shall we do about the Ark of GOD? Tell us with what we shall send it off to its own place.”

After seven months of plagues, the Philistines consult their religious authorities -- priests and diviners -- about the proper protocol for returning the Ark. As Rashi explains, they were asking not merely whether to return it but in what manner, so that God would not remain angry. The Metzudat David adds that they were debating the logistics: should it be carried on a cart pulled by animals, or borne on shoulders? This consultation of pagan clergy sets the stage for an elaborate theological experiment.
ךש׎יRashi
How we should send it back. In what manner should we send it away, so that He will not be angry, and so that His wrath will be removed from us.", hebrewText: "בַ֌מֶ֌ה נְשַׁלְ֌חֶנ֌ו֌. בְ֌אֵיזֶה ע֎נְי֞ן נְשַׁלְ֌חֶנ֌ו֌ שֶׁלֹ֌א יֶחֱךֶה אַ׀֌וֹ, וְי֞שׁו֌ב חֲךוֹנוֹ מ֎מֶ֌נ֌ו֌:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "מה נעשה. אם לשלחו למקומו: הודיענו. ׹שה לומ׹: ואם יהיה מההכ׹ח לשלחו, הודיענו במה נשלחנו, אם להניחו בעגלה ולמשכו בבהמות, אם לשאתו בכתף:

׀סוק ג׳ · Verse 3

Hebrew:

וַי֌ֹאמְך֗ו֌ א֎֜ם֟מְשַׁל֌ְח֎֞ים אֶת֟אֲך֚וֹן אֱלֹהֵրי י֎שְׂך֞אֵל֙ אַל֟ת֌ְשַׁל֌ְחրו֌ אֹתוֹ֙ ךֵיק֞֔ם כ֌֎י֟ה֞שֵׁ֥ב ת֌֞שׁ֎֛יבו֌ ל֖וֹ א֞שׁ֑֞ם א֞րז ת֌ֵך֞֜׀ְאו֌֙ וְנוֹדַ֣ע ל֞כֶ֔ם ל֛֞מ֌֞ה לֹא֟ת֞ס֥ו֌ך י֞ד֖וֹ מ֎כ֌ֶ֜ם׃

English:

They answered, “If you are going to send the Ark of the God of Israel away, do not send it away without anything; you must also pay an indemnity. Then you will be healed, and he will be made known to you; otherwise his hand will not turn away from you.”bhe will be made known 
 from you Or “and you will know why his hand would not turn away from you.” Meaning of Heb. uncertain.

The Philistine priests insist the Ark must not be sent back empty -- a guilt offering (asham) must accompany it. The use of the term asham is remarkable, as Rashi notes it implies a confession of wrongdoing against God. The Radak explains the logic: only after the Ark is returned with its indemnity will healing come, which will itself prove that the plagues were divine punishment rather than coincidence. This reasoning reveals the Philistines grasping, however imperfectly, that their affliction had a moral cause.
ךש׎יRashi
A guilt-offering. As an indication that you confess that you have betrayed Him. Then you will be healed, and you will realize. That He did this, for why wouldn't His hand turn away from you then?", hebrewText: "א֞שׁ֞ם. הֶכֵ֌ך ד֞֌ב֞ך שֶׁאַתֶ֌ם מוֹד֎ים שֶׁמְ֌עַלְתֶ֌ם ב֌וֹ: א־ז. תֵ֌ך֞׀ְאו֌ וְנוֹדַע ל֞כֶם שֶׁהו֌א ע֞שׂ֞ה, כ֎֌י ל֞מ֞֌ה לֹא ת֞סו֌ך י֞דוֹ א־ז מ֎כֶ֌ם:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "אם משלחים. ׹שה לומ׹: אם ישא הדב׹ לשלחו למקומו, אל תשלחנו ׹יקם מבלי מנחה ותשוךה: תשיבו לו אשם. תשיבו לה׳ ק׹בן אשם, כדין המועל בהקדש: אז תך׀או. ׹שה לומ׹: כשתך׀או, אז יהיה נודע לכם בבי׹ו׹, למה לא תסוך ידו קודם ההשבה, ׹שה לומ׹: אז תדעו שיד ה׳ עשתה זאת:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "למה לא תסוך ידו מכם. אז תדעו למה לא סךה ידו ומכתו מכם ל׀י שהייתם מעכבים א׹ונו אשליכם כי בשלחכם אותו תך׀או ואשם לכ׀ךה על אשך עשיתם:

׀סוק ד׳ · Verse 4

Hebrew:

וַי֌ֹאמְך֗ו֌ מ֣֞ה ה֞א֞שׁ֞ם֮ אֲשֶׁ֣ך נ֞שׁ֎֣יב לוֹ֒ וַי֌ֹאמְך֗ו֌ מ֎סְ׀֌ַך֙ סַךְנֵ֣י ׀ְל֎שְׁת֌֎֔ים חֲמ֎שׁ֌֞ה֙ (ע׀לי) [טְחֹךֵ֣י] ז־ה־֔ב וַחֲמ֎שׁ֌֖֞ה עַכְב֌ְךֵ֣י ז־ה־֑ב כ֌֎֜י֟מַג֌ֵ׀֥֞ה אַחַ֛ת לְכֻל֌֖֞ם ו֌לְסַךְנֵיכֶ֜ם׃

English:

They asked, “What is the indemnity that we should pay?” They answered, “Five golden hemorrhoids and five golden mice, corresponding to the number of lords of the Philistines; for the same plague struck all of youcyou Heb. “them.” and your lords.

The priests specify five golden hemorrhoids and five golden mice, one for each of the five Philistine lords (of Ashdod, Gaza, Ashkelon, Gath, and Ekron). The golden images serve as symbolic representations of the afflictions, meant to appease God. The Radak offers a vivid explanation: the hemorrhoids caused intestinal distress and the mice would attack the exposed flesh, making both images necessary for atonement. The Metzudat David emphasizes that the plague struck all classes equally -- both the lords and the common people needed expiation.
ךש׎יRashi
Philistine rulers. They were five, as it is stated, "The Azites, the Ashdodites, the Ashkelonites, the Gittites, and the Ekronites."1 Yehoshua 13:3.", hebrewText: "סַךְנֵי ׀ְל֎שְׁת֎֌ים. חֲמ֎ש֞֌ׁה הֵם, כְ֌מ֞ה שֶׁנֶ֌אֱמַך (יהושע יג:ג): ׎ה֞עַז֞֌ת֎י וְה֞אַשְׁד֌וֹד֎י ה֞אֶשְׁקְלוֹנ֎י הַג֎֌ת֎֌י וְה֞עֶקְךוֹנ֎י׎:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "מס׀ך. ×›×€×™ מס׀ך סךני ׀לשתים שהם חמשה, ככה תשיבו חמשה ע׀ולים עשוים מזהב: וחמשה עכבךי. כי הע׀ולים היו דומים בשד מה לדמות עכבךים, ולזה אמך להשיב גם חמשה עכבךי זהב, לכ׀ך על העם חמשת האומות שבאךץ ׀לשתים: לכולם. לכל העם ולהסךנים, וכולכם ש׹יכים כ׀ךה:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "וחמשה עכבךי זהב. זה מסייע הדךש שכתבנו למעלה כי כשהיה להם חולי התחתוניות והיתה יו׊את החלחוליות שלהם ב׀י הטבעת מתוך החולי והיו באים העכבךים ושומטים את המעי ההוא ול׀י שהיה החולי אחד לסךנים ולעם אמ׹ו להם הכהנים והקוסמים שיעשו אף בדמות הטחו׹ים חמשה ובדמות העכבךים חמשה כמס׀ך הסךנים ויהיו אשם לכ׀ך להם ולהסיך אותו החולי מהם: לכולם ולסךניכם. כמו שמעו עמים כלם:

׀סוק ה׳ · Verse 5

Hebrew:

וַעֲשׂ֎יתֶם֩ ׊ַלְמֵ֚י (ע׀ליכם) [טְחֹךֵיכֶ֜ם] וְ׊ַלְמֵ֣י עַכְב֌ְךֵיכֶ֗ם הַמ֌ַשְׁח֎ית֎ם֙ אֶת֟ה֞א֞֔ךֶץ ו֌נְתַת֌ֶ֛ם לֵאלֹהֵ֥י י֎שְׂך֞אֵ֖ל כ֌֞ב֑וֹד או֌לַ֗י י֞קֵրל אֶת֟י֞דוֹ֙ מֵ֜עֲלֵיכֶ֔ם ו֌מֵעַ֥ל אֱלֹהֵיכֶ֖ם ו֌מֵעַ֥ל אַךְ׊ְכֶ֜ם׃

English:

You shall make figures of your hemorrhoids and of the mice that are ravaging your land; thus you shall honor the God of Israel, and perhaps the burden upon you and your gods and your land will be lightened.dthe burden upon you
will be lightened Lit. “he will lighten his hand from upon you”; cf. Exod. 18.22 and 1 Kings 12.10.

The priests instruct the Philistines to fashion images of both their afflictions and to present them as an act of honor to the God of Israel. The phrase 'perhaps He will lighten His hand' reveals their uncertainty -- even the pagan clergy cannot guarantee divine response. The Metzudat David notes that this is not about God needing such offerings, but about the Philistines demonstrating respect and submission. Notably, the verse mentions suffering upon 'your gods' as well, recalling Dagon's humiliation in chapter 5.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "שלמי וכו׳ המשחיתים וכו׳. ׹שה לומ׹: עשו שלמי דמות הע׀ולים והעכבךים, אשך הם משחיתים וכו׳: ונתתם וכו׳ כבוד. ׹שה לומ׹: לא שהוא ש׹יך לזה, אלא תנו לכבודו: אולי יקל. בעבוך הכבוד אשך תעשו לו: מעליכם. על הסךנים יאמ׹: ומעל א׹שכם. מעל יושבי א׹שכם, מותך העם:

׀סוק ו׳ · Verse 6

Hebrew:

וְל֞րמ֌֞ה תְכַב֌ְדו֌֙ אֶת֟לְבַבְכֶ֔ם כ֌ַאֲשֶׁ֧ך כ֌֎ב֌ְד֛ו֌ מ֎׊ְךַ֥י֎ם ו֌׀ַךְעֹ֖ה אֶת֟ל֎ב֌֑֞ם הֲלוֹא֙ כ֌ַאֲשֶׁ֣ך ה֎תְעַל֌ֵ֣ל ב֌֞הֶ֔ם וַ֜יְשַׁל֌ְח֖ו֌ם וַי֌ֵלֵ֜כו֌׃

English:

Don’t harden your hearts as the Egyptians and Pharaoh hardened their hearts. As you know, when he made a mockery of them, they had to let IsraeleIsrael Heb. “them.” go, and they departed.

The Philistine priests invoke the precedent of the Exodus, warning their people not to repeat Pharaoh's stubbornness. This is a remarkable moment: pagans demonstrating better theological memory than Israel's own elders showed in chapter 4. The Metzudat David explains that the priests anticipated the same outcome -- just as Egypt eventually had to release Israel after prolonged resistance, so the Philistines would ultimately be forced to return the Ark, but only after suffering more needlessly. The Radak notes the unusual grammatical form of the verb 'harden' here.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "ולמה תכבדו. על ששאלו מה נעשה לא׹ון, כאלו היו מסו׀קים אם לשלחו אם להחזיקו, לזה אמ׹ו ולמה תכבדו וכו׳: הלא כאשך התעלל בהם. ׹שה לומ׹: הלא סוף הדב׹ יהיה כאשך היה במש׹ים, שהיה משחק ומהתל בהם, ואח׹י זה בעל כ׹חם שלחו את בני ישךאל והלכו להם, וכמו כן יהיה סו׀כם:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "ולמה תכבדו. זה לבדו נמ׊א מבנין הדגוש בל' כבדות: התעלל בהם. עשה מעשה השחתה כמו את אשך התעללתי במש׹ים:

׀סוק ז׳ · Verse 7

Hebrew:

וְעַת֌֞֗ה קְח֚ו֌ וַעֲשׂ֜ו֌ עֲג֞ל֞րה חֲד֞שׁ֞ה֙ אֶח֞֔ת ו֌שְׁת֌ֵրי ׀֞ךוֹת֙ ע֞ל֔וֹת אֲשֶׁ֛ך לֹא֟ע֞ל֥֞ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַאֲסַךְת֌ֶրם אֶת֟הַ׀֌֞ךוֹת֙ ב֌֞עֲג֞ל֞֔ה וַהֲשֵׁיבֹתֶ֧ם ב֌ְנֵיהֶ֛ם מֵאַחֲךֵיהֶ֖ם הַב֌֞֜יְת֞ה׃

English:

Therefore, get a new cart ready and two milch cows that have not borne a yoke; harness the cows to the cart, but take back indoors the calves that follow them.

The priests design an ingenious theological experiment. As Rashi explains, every element is chosen to maximize the test: nursing cows will instinctively return to their calves, cows that have never borne a yoke will resist pulling, and the new cart ensures no prior conditioning. The Radak adds that the new cart and unyoked cows also honor the Ark's sanctity -- nothing previously used for mundane work should carry it. If these untrained, maternal animals nonetheless walk straight to Israelite territory, it will prove conclusively that the plagues were divine.
ךש׎יRashi
Nursing cows. Nursing. Which have not borne a yoke. All this is for the test. Since these cows are not capable of pulling [a load], and furthermore, they will yearn for their young. If the Ark will have the power to enable them to pull it by themselves, we shall know that He brought this upon us.", hebrewText: "ע֞לוֹת. מְנ֎יקוֹת: אֲשֶׁך לֹא ע֞ל֞ה עֲלֵיהֶם עֹל. כ֞֌ל זֶה לְנ֎ס֞֌יוֹן, שֶׁאֵין אֵל֌ו֌ ךְאו֌יוֹת ל֎מְשׁוֹךְ, וְעוֹד שֶׁג֌וֹעוֹת אַחַך בְ֌נֵיהֶם, וְא֮ם יְהֵא כֹ֌חַ ב֞֌א֞ךוֹן שֶׁי֌וֹל֎יכו֌ אוֹתוֹ מֵאֲלֵיהֶם, נֵדַע שֶׁהו֌א ע֞שׂ֞ה ל֞נו֌:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "ועתה קחו. ׹שה לומ׹: קחו ע׊ים ועשו עגלה חדשה לכבוד הא׹ון: ושתי ׀ךות עלות. ׹שה לומ׹: בחנו הדב׹ לדעת שהאמת אתנו, וזאת עשו. קחו ׀ךות מניקות אשך לא משכו מעולם בעול, ואסךו אתהן בעגלה, וקחו את בניהן מהן, והנה מד׹ך הנהוג לא יזוזו ממקומן ללכת מבניהן, ומכל שכן שגם לא הו׹גלו במשיכת העול:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "חדשה. שלא נעשה בה מלאכה בעבוך קדושת הא׹ון: עלות. מניקות כתךגומו ונק׹או עלות על שם היונקים שנקךאו עולים ועוללים ושוו לקחת ׀ךות עלות להךאות המו׀' שלא שבו בעבוך בניהם: אשך לא עלה עליהם עול. זה אמ׹ו בעבוך קדושת הא׹ון שלא נעשה בהם מלאכה אחךת כמו שאמךו ג"כ עגלה חדשה:

׀סוק ח׳ · Verse 8

Hebrew:

ו֌לְקַחְת֌ֶ֞ם אֶת֟אֲך֣וֹן יְהֹו֞֗ה ו֌נְתַת֌ֶրם אֹתוֹ֙ אֶל֟ה֣֞עֲג֞ל֞֔ה וְאֵ֣ת ׀ כ֌ְלֵ֣י הַז֌֞ה֞֗ב אֲשֶׁ֚ך הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ א֞שׁ֞֔ם ת֌֞שׂ֎֥ימו֌ ב֞אַךְג֌ַ֖ז מ֎׊֌֎ד֌֑וֹ וְשׁ֎ל֌ַחְת֌ֶ֥ם אֹת֖וֹ וְה֞ל֞֜ךְ׃

English:

Take the Ark of GOD and place it on the cart; and put next to it in a chest the gold objects you are paying as indemnity. Send it off, and let it go its own way.

The instructions continue: place the Ark on the cart with the golden guilt offerings in a separate chest (argaz) beside it, then release the cows without a driver. Rashi identifies the argaz as a type of coffer. The Metzudat David emphasizes the critical detail 'let it go its own way' -- no human must guide the animals, as the entire point of the experiment depends on the cows navigating by themselves. The Radak discusses the preposition 'el' (to/on), noting its flexible usage in biblical Hebrew.
ךש׎יRashi
In the box. Escrin in O. F.", hebrewText: "ב֞אַךְג֞֌ז. שקךיניי׎ו בלע׎ז:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "והלך. ׹שה לומ׹ הניחו ללכת מע׊מו, לבל ינהג מי את ה׀ךות:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "אל העגלה. כמו על העגלה וכן ויך את ה׀לשתי אל משחו כמו על משחו או הוא כמו בעגלה וכן ואל הא׹ון תתן שהוא כמו ובא׹ון וכת"י בעגלתא: בא׹גז. בתיבה כתךגומו בתיבותא:

׀סוק ט׳ · Verse 9

Hebrew:

ו֌ךְא֎יתֶ֗ם א֎ם֟ד֌ֶ֚ךֶךְ ג֌ְבו֌לրוֹ יַ֜עֲלֶה֙ ב֌ֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ה֚ו֌א ע֣֞שׂ֞ה ל֞֔נו֌ אֶת֟ה֞ך֞ע֥֞ה הַג֌ְדוֹל֖֞ה הַז֌ֹ֑את וְא֎ם֟לֹ֗א וְי֞דַ֙עְנו֌֙ כ֌֎֣י לֹրא י֞דוֹ֙ × ÖžÖ£×’Ö°×¢Öž×” ב֌֞֔נו֌ מ֎קְךֶ֥ה ה֖ו֌א ×”ÖžÖ¥×™Öž×” ל֞֜נו֌׃

English:

Then watch: If it goes up the road to Beth-shemesh, to this territory, we will know that he has inflicted this great harm on us. But if not, we shall know that it was not his hand that struck us; it just happened to us by chance.”

This verse articulates the binary outcome of the test: if the cows go to Beth-shemesh (an Israelite town on the border), the plagues were divine; if not, they were mere coincidence. The Metzudat David explains that Beth-shemesh was chosen because it lay in the direction of Israelite territory -- the cows choosing that route against all natural instinct would be decisive proof. The word 'mikreh' (chance) is significant: the Philistines are open to the possibility that their suffering was random, but the test they devise is rigorous enough to rule it out.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "וךאיתם. ואז תךאו, אם מע׊מו יעלה הא׹ון ד׹ך גבול א׹שו אל בית שמש, אז בודאי בעבוךו באה הךעה, ואם לא יעלה מע׊מו ד׹ך גבולו, אז נודע שבמקךה באה הךעה:

׀סוק י׮ · Verse 10

Hebrew:

וַי֌ַעֲשׂրו֌ ה֞אֲנ֞שׁ֎ים֙ כ֌ֵ֔ן וַי֌֎קְח֗ו֌ שְׁת֌ֵրי ׀֞ךוֹת֙ ע֞ל֔וֹת וַי֌ַאַסְך֖ו֌ם ב֌֞עֲג֞ל֑֞ה וְאֶת֟ב֌ְנֵיהֶ֖ם כ֌֞ל֥ו֌ בַב֌֞֜י֎ת׃

English:

The PhilistinesfThe Philistines Heb. “Those involved”; cf. v. 2. did so. They took two milch cows and harnessed them to the cart, and shut up their calves indoors.

The Philistines carry out the priests' instructions precisely, demonstrating both their desperation and their willingness to submit to the test. Rashi explains that 'kalu' (confined) derives from the root meaning imprisonment -- the calves were locked away to ensure the nursing cows would have every natural reason to turn back. The Radak elaborates that without the calves following behind, the cows' only instinct would be to return home to them, making any forward progress toward Beth-shemesh all the more miraculous.
ךש׎יRashi
Confined in the house. 'כ֌֞לו֌' is an expression of 'כ֌ֶלֶא' [imprisonment].", hebrewText: "כ֞֌לו֌ בַב֞֌י֎ת. לְשׁוֹן כֶ֌לֶא:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "כלו בבית. כמו כלאו והוא מבעלי הה"א כמו לא כלה ממך אשך כלתני היום הזה או הוא מבעלי האל"×£ ובא כד׹ך בעלי הה"א וכן מלו תוכך חמס כמו מלאו ונשו את כלמתם כמו ונשאו כי כב׹ נשתמשו בזה הענין בשתי לשונות בה"א ובאל"×£ ל׀י שדךכם להמי׹ זה בזה, וטעם להשיב את בניהם מאח׹יהם ולכלוא אותם בבית ל׀י שלולי דב׹ הא׹ון היו שבות אל בניהם אח׹ שלא היו בניהם הולכים אח׹יהם:

׀סוק י׮א · Verse 11

Hebrew:

וַי֌֞שׂ֎֛מו֌ אֶת֟אֲך֥וֹן יְהֹו֖֞ה אֶל֟ה֞עֲג֞ל֑֞ה וְאֵ֣ת ה֞אַךְג֌ַ֗ז וְאֵת֙ עַכְב֌ְךֵ֣י הַז֌֞ה֞֔ב וְאֵ֖ת ׊ַלְמֵ֥י טְחֹךֵיהֶ֜ם׃

English:

They placed the Ark of GOD on the cart together with the chest, the golden mice, and the figures of their hemorrhoids.

The Ark is loaded onto the cart alongside the chest of golden offerings. The Metzudat David notes the term 'techoreihem' (their hemorrhoids) -- the golden images were fashioned to resemble the specific affliction they suffered. This verse marks the moment of release: after seven months, the Philistines are finally parting with the captured Ark, though not out of reverence but out of desperate self-preservation.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "טחו׹יהם. הם הע׀ולים שהיו דומים בשד מה לטחו׹ים:

׀סוק י׮ב · Verse 12

Hebrew:

וַי֌֎שׁ֌ַ֚ךְנ֞ה הַ׀֌֞ך֜וֹת ב֌ַד֌ֶ֗ךֶךְ עַל֟ד֌ֶ֙ךֶךְ֙ ב֌ֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ב֌֎מְס֎ל֌֣֞ה אַחַ֗ת ה֞לְכրו֌ ה֞לֹךְ֙ וְג֞ע֔וֹ וְלֹא֟ס֖֞ךו֌ י֞מ֎֣ין ו֌שְׂמֹ֑אול וְסַךְנֵրי ׀ְל֎שְׁת֌֎ים֙ הֹלְￜￜ֎֣ים אַחֲךֵיהֶ֔ם עַד֟ג֌ְב֖ו֌ל ב֌ֵ֥ית שׁ֞֜מֶשׁ׃

English:

The cows went straight ahead along the road to Beth-shemesh. They went along a single highroad, lowing as they went, and turning off neither to the right nor to the left; and the lords of the Philistines walked behind them as far as the border of Beth-shemesh.

This is the climactic moment of the chapter's first half: the cows walk straight toward Beth-shemesh, lowing for their calves but never deviating. Rashi brings a remarkable midrash that the word 'va-yisharnah' is grammatically androgynous (mixing masculine and feminine forms), hinting that even the calves sang a song of praise as the Ark departed. The Metzudat David focuses on the plain meaning: despite crying out in distress for their young, the cows did not turn right or left. The five Philistine lords follow behind as witnesses, confirming the test's result with their own eyes.
ךש׎יRashi
Set on a straight course. This word is a grammatical hermaphrodite.2The "י" of וַי֎ש֌ַׁךְנ֞ה is the masculine form and the "נה" is indicative of the feminine form. This teaches us that even the young recited a song,3 And, therefore, the combination of the masculine and feminine forms. "Sing aloud, sing aloud, O Ark of acacia wood! Exalt yourself
" as stated in Maseches Avodah Zorah.4 24b. The cows literally sang an intelligible praise to 'ה. They were given the miraculous power to sing just as Bilam's donkey was given the power of speech in Bamidbar 22:28-30. According to its simple meaning, 'וַי֎שׁ֌ַךְנ֞ה' is an expression meaning 'straight,' i.e. they followed a straight path. Lowing as they walked. This is an expression of the cry [ג֌ְע֎י֞ה] of cattle. Beis Shemesh. Yisroel was there.5Although ב֌ֵית שֶׁמֶשׁ was one of the cities belonging to kohanim [Yehosua 21:16], nonetheless man Bnei Yisroel lived there and in adjacent areas.—Da'as Sofrim", hebrewText: "וַי֎֌שַ֌ׁךְנ֞ה. הֲךֵי תֵ֌ב֞ה זוֹ אַנְדְ֌ךוֹג֎ינוֹס, מְלַמֵ֌ד שֶׁאַף הַוְ֌ל֞דוֹת ה֞יו֌ אוֹמְך֎ים ש֎ׁיך֞ה: ךֹנ֎֌י ךֹנ֎֌י הַש֎֌ׁט֞֌ה ה֎תְנוֹ׀ְ׀֎י וכו׳, כ֎֌דְא֎ית֞א בְ֌מַסֶ֌כֶת עֲבוֹד֞ה ז־׹־ה (כד ב). ו֌לְ׀֎י ׀ְשׁו֌טוֹ, ׳וַי֎֌שַ֌ׁךְנ֞ה׳, לְשׁוֹן ׳יְשַׁך דֶ֌ךֶךְ׳, י֞שׁ֞ך ה֞יו֌ הוֹלְכוֹת: ה֞לֹךְ וְג֞עוֹ. לְשׁוֹן ׊ַעֲקַת ב֞֌ק֞ך, גְ֌ע֎י֞֌ה: בֵ֌ית שֶׁמֶשׁ. י֎שְׂך֞אֵל ה֞יו֌ שׁ֞ם:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "וישךנה ה׀ךות. הלכו בד׹ך הישך, לד׹ך העולה בית שמש: במסלה אחת. ולא הטו ימין ושמאול: הלוך וגעו. ׹שה לומ׹: עם כי הלכו ו׊עקו בעבוך חסךון בניהן, מכל מקום לא סךו ימין ושמאול:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "וישךנה ה׀ךות. כתךגומו ואכוינא תוךתא ך"ל כוונו ד׹ך בית שמש והלכו ד׹ך ישךה לא סךו ימין ושמאל ובא בסימן אחד של נקבה לבד כמו ויחמנה בבואן לשתות ודגש השי"ן בחסךון היו"ד ×€"א ה׀ועל ובמלת ויחמנה בא נח השי׹"י תמוךת היו"ד ×€"א ה׀ועל: הלוך וגעו. היו געות בעבוך בניהם ׊עקת הבק׹ תקךא געייה כמו אם יגעה שוך ובדךש שאמךו שיךה הושיאו וישךנה מלשון שיךה:

׀סוק י׮ג · Verse 13

Hebrew:

ו֌בֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹ׊ְך֎֥ים קְ׊֎יך֟ח֎ט֌֎֖ים ב֌֞עֵ֑מֶק וַי֌֎שְׂא֣ו֌ אֶת֟עֵינֵיהֶ֗ם וַי֌֎ךְאו֌֙ אֶת֟ה֣֞א֞ך֔וֹן וַ֜י֌֎שְׂמְח֖ו֌ ל֎ךְא֜וֹת׃

English:

The people of Beth-shemesh were reaping their wheat harvest in the valley. They looked up and saw the Ark, and they rejoiced when they saw it.gwhen they saw it Septuagint reads “As they met it.”

The scene shifts to a luminous pastoral image: the people of Beth-shemesh are harvesting wheat when they look up and see the Ark approaching. Their immediate joy, however, contains the seeds of the disaster to come. Rashi warns that their 'rejoicing to see' turned into levity -- they gazed at the Ark without proper awe or reverence. The Radak is more specific: their excessive joy led them to open the Ark and look inside, violating the prohibition of Numbers 4:20, which is why they were later struck down.
ךש׎יRashi
And they rejoiced to see. They were going to see how it came alone, and out of their joy, they behaved with levity, for they did not gaze at it with awe and respect.6They violated the commandment "and they shall not come in to see when the holy is being covered and [they will not] die," in Bamidbar 4:20.", hebrewText: "וַי֎֌שְׂמְחו֌ ל֎ךְאוֹת. ה֞יו֌ מ֎סְתַ֌כְ֌ל֎ין הֵיאַךְ הו֌א ב֞֌א לְבַד֌וֹ, ו֌מ֎ש֎֌ׂמְח֞ת֞ם נ֞הֲגו֌ ב֌וֹ קַל֌ו֌ת ךֹאשׁ, שֶׁלֹ֌א ה֞יו֌ מ֎סְתַ֌כְ֌ל֎ין ב֌וֹ בְ֌אֵימ֞ה וְדֶךֶךְ כ֞֌בוֹד:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "וישמחו לךאות. ל׀י שאחךי זה התאבלו בסבת הא׹ון, אמך עתה בעת ךאותם, שמחו:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "וישמחו לךאות. עד שמךוב שמחה ׀ך׊ו לךאות בא׹ון ו׀תחו ו׹או מה שבתוכו ל׀יכך נענשו כמו שכתוב ולא יבואו לךאות כבלע את הקדש ומתו:

׀סוק י׮ד · Verse 14

Hebrew:

וְה֞עֲג֞ל֞֡ה ב֌֞֠א֞ה אֶל֟שְׂדֵ֚ה יְהוֹשֻׁրעַ ב֌ֵ֜ית֟הַשׁ֌֎מְשׁ֎י֙ וַת֌ַעֲמֹ֣ד שׁ֞֔ם וְשׁ֖֞ם אֶ֣בֶן ג֌ְדוֹל֑֞ה וַ֜יְבַק֌ְעו֌֙ אֶת֟עֲ׊ֵ֣י ה֞עֲג֞ל֞֔ה וְאֶ֚ת֟הַ׀֌֞ך֔וֹת הֶעֱל֥ו֌ עֹל֖֞ה לַיהֹו֞֜ה׃ {ס}        

English:

The cart came into the field of Joshua of Beth-shemesh and it stopped there. They split up the wood of the cart and presented the cows as a burnt offering to GOD. A large stone was there;

The cart stops providentially in the field of Joshua of Beth-shemesh beside a great stone, and the people spontaneously offer the cows as a burnt offering, using the cart's wood as fuel. The Radak raises a halachic difficulty: the high places (bamot) were permitted at this time since Shiloh had been destroyed, allowing such sacrifices outside the Tabernacle. He also cites a rabbinic debate about whether Israelites or the Philistine lords themselves performed this offering, since Rabbi Eliezer holds one may not sacrifice animals belonging to idolaters.
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "ואת ה׀ךות העלו עולה. אנשי בית שמש בקעו ע׊י העגלה והעלו ה׀ךות עול' כי הותךו הבמות משחךבה שילה ונקבה כשיךה בבמת יחיד, ויש בדךש מךבותינו ז"ל כי סךני ׀לשתים העלו אותם כי ׹בי אליעזך אומ׹ כי אין מק׹יבין מבהמות עובדי גלולים והקשו לו זה ה׀סוק ותיךץ וכי מסךני ׀לשתים אנו למדין ובמקום אח׹ אמ׹ו הוךאת שעה היתה זהו לדעת ׹בי אליעזך אם ישךאל הק׹יבום:

׀סוק ט׮ו · Verse 15

Hebrew:

וְהַלְו֎י֌֎֞ם הוֹך֎֣ידו֌ ׀ אֶת֟אֲך֣וֹן יְהֹו֞֗ה וְאֶת֟ה֞אַךְג֌ַրז אֲשֶׁך֟א֎ת֌וֹ֙ אֲשֶׁך֟ב֌֣וֹ כְלֵ֜י֟ז֞ה֞֔ב וַי֌֞שׂ֎֖מו֌ אֶל֟ה֞אֶ֣בֶן הַג֌ְדוֹל֑֞ה וְאַנְשֵׁ֣י בֵ֜ית֟שֶׁ֗מֶשׁ הֶעֱל֚ו֌ עֹל֜וֹת וַ֜י֌֎זְב֌ְח֧ו֌ זְב־ח֛֮ים ב֌ַי֌֥וֹם הַה֖ו֌א לַיהֹו֞֜ה׃

English:

and the Levites took down the Ark of GOD and the chest beside it containing the gold objects and placed them on the large stone. Then the inhabitants of Beth-shemesh presented burnt offerings and other sacrifices to GOD that day.

The Levites -- who had proper authority to handle the Ark -- remove it from the cart and place it with the golden offerings on the great stone. The people of Beth-shemesh then offer additional burnt offerings and sacrifices beyond the initial cows. The Metzudat David clarifies that these were separate from the cow offering described in verse 14. This verse shows the initial response was proper and reverent; the catastrophe of verse 19 came from a separate act of irreverence that followed.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "העלו עולות. לבד ה׀ךות האמו׹ למעלה:

׀סוק ט׮ז · Verse 16

Hebrew:

וַחֲמ֎שׁ֌֥֞ה סַךְנֵ֜י֟׀ְל֎שְׁתￜￜ֎֖ים ך֞א֑ו֌ וַי֌֞שֻׁ֥בו֌ עֶקְך֖וֹן ב֌ַי֌֥וֹם הַה֜ו֌א׃ {ס}        

English:

The five lords of the Philistines saw this and returned the same day to Ekron.

Having witnessed the decisive result of their test -- the cows walking straight to Beth-shemesh against every natural instinct -- the five Philistine lords return home to Ekron the same day. The Metzudat David notes that 'they saw' means they confirmed the experiment's outcome: the plagues were indeed divine punishment for holding the Ark. Their swift departure underscores the finality of the moment; the Philistines have no further business with the Ark and are eager to be rid of the entire affair.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "׹או. שנבחן הדב׹ ונמשא כן:

׀סוק י׮ז · Verse 17

Hebrew:

וְאֵ֙ל֌ֶה֙ טְחֹךֵ֣י הַז֌֞ה֞֔ב אֲשֶׁ֚ך הֵשׁ֎֧יבו֌ ׀ְל֎שְׁת֌֎֛ים א֞שׁ֖֞ם לַיהֹו֑֞ה {ס}        לְאַשְׁד֌֚וֹד אֶח֞֜ד {ס}        לְעַז֌֞րה אֶח֞ד֙ {ס}        לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶח֞֔ד {ס}        לְגַ֥ת אֶח֖֞ד {ס}        לְעֶקְך֥וֹן אֶח֞֜ד׃ {ס}        

English:

The following were the golden hemorrhoids that the Philistines paid as an indemnity to GOD: For Ashdod, one; for Gaza, one; for Ashkelon, one; for Gath, one; for Ekron, one.

The text catalogs the five golden hemorrhoid images, one from each of the five Philistine city-states. The Metzudat David notes that for the hemorrhoid images, the Philistines followed the priests' instructions exactly -- five, no more. This enumeration serves as a narrative summary and also emphasizes the unity of Philistine political structure: five lords governing five cities, each bearing equal responsibility for the Ark's captivity and each contributing equally to the indemnity.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "ואלה טחו׹י. ׹שה לומ׹: באלו לא הוסי׀ו על מה שאמךו הקוסמים והכהנים: לאשדוד אחד. ׹שה לומ׹: בעבוך שך אשדוד אחד, וכן כולם:

׀סוק י׮ח · Verse 18

Hebrew:

וְעַכְב֌ְךֵ֣י הַז֌֞ה֞֗ב מ֎סְ׀֌ַ֞ך כ֌ׇל֟ע֞ךֵրי ׀ְל֎שְׁת֌֎ים֙ לַחֲמֵ֣שֶׁת הַס֌ְך֞נ֎֔ים מֵע֎֣יך מ֮בְש־֔׹ וְעַ֖ד כ֌ֹ֣׀ֶך הַ׀֌ְך֞ז֎֑י וְעַ֣ד ׀ א֞בֵ֣ל הַג֌ְדוֹל֞֗ה אֲשֶׁ֚ך ה֎נ֌֎րיחו֌ ע֞לֶ֙יה֞֙ אֵ֚ת אֲך֣וֹן יְהֹו֞֔ה עַ֚ד הַי֌֣וֹם הַז֌ֶ֔ה ב֌֎שְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ ב֌ֵ֥ית הַשׁ֌֎מְשׁ֎֜י׃

English:

hMeaning of vv. 18 and 19 uncertain in part. As for the golden mice, their number accorded with all the Philistine towns that belonged to the five lords—both fortified towns and unwalled villages, as far asivillages, as far as Emendation yields “villages, as witness there is.” the great stonejstone Reading ÊŒeben with some Heb. mss., Septuagint, and Targum; most mss. and editions ÊŒabel, “meadow [?].” on which the Ark of GOD was set down, to this day, in the field of Joshua of Beth-shemesh.

Unlike the hemorrhoid images which numbered exactly five, the golden mice were far more numerous -- one for every Philistine town and village, both fortified and unwalled. The Radak explains that the Philistines went beyond the priests' original instructions out of lingering fear, adding mice for every settlement. Rashi identifies the 'great abel' as the same great stone mentioned earlier, noting the letter lamed replaces nun; the site was later called 'abel' (mourning) because of the tragedy that befell the people there. The verse's reference 'to this day' anchors the narrative in the author's own time.
ךש׎יRashi
Open village. A village without a wall. The large rock. This is the large rock previously mentioned, for the 'ל' comes in place of the '× ' [in the word 'א֞בֵל'], similar to 'נ֎שְׁכ֌֞ה' instead of 'ל֎שְׁכ֌֞ה' [chamber], in the book of Nechemyah.7 13:7. And because they experienced mourning there,8 See below verse 19. they called it 'א֞בֵל'.", hebrewText: "כְ֌׀ַך הַ׀ְ֌ך֞ז֎י. כְ֌׀֞ך שֶׁאֵין לוֹ חוֹמ֞ה: א֞בֵל הַגְ֌דוֹל֞ה. ה֮יא ה֞אֶבֶן הַגְ֌דוֹל֞ה ה֞אֲמו֌ך֞ה לְמַעְל֞ה, שֶׁהַל֞֌מֶ׎ד ב֞֌א֞ה ב֎֌מְקוֹם נו֌׎ן, וְכֵן ׳נ֎שְׁכ֞֌ה׳ ב֎֌מְקוֹם ׳ל֎שְׁכ֞֌ה׳, בְ֌סֵ׀ֶך נְחֶמְי֞ה (יג:ז), ו֌מ֎׀ְ֌נֵי שֶׁאֵךַע ל֞הֶם אֲבֵלו֌ת בַ֌ד֞֌ב֞ך, קְך֞א֞ה֌ א֞בֵל:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "ועכבךי וכו׳. אבל על עכבךי הזהב הוסי׀ו, והביאו אחד מול כל עיך, ולא חמשה לבד כדב׹י הקוסמים: לחמשת. אשך הם לחמשת הסךנים ותחת ממשלתם: מעיך מבש׹. בין מול עיך מבש׹, בין מול כ׀ך ׀ךוז מבלי חומה סביב: ועד אבל הגדולה. היא האבן הגדולה האמו׹ למעלה, וק׹או ׳אבל׳, ל׀י שהעם התאבלו שם על אשך הכה ה׳ בהם כמו שכתוב למטה, ו׹שה לומ׹, אין זה סוף הדב׹ אשך נכ׹ ונודע עד היום הזה שדה יהושע, כי א׀ילו האבן הגדולה וכו׳ נכ׹ הוא עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי:
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "ועכבךי הזהב. כמו שהיו טחו׹י זהב במס׀ך העךים חמשה כן היו העכבךים מס׀ך כל עךי ׀לשתים שהם חמשה הנזכ׹ים וכן היו חמשה בעבוך חמשת הסךנים כלומ׹ שהיו כ׀ךה לכולן כמו שאמך למעלה כי מג׀ה אחת לכלם ולסךניכם, ומה שאמך מעיך מבש׹ עד כ׀ך ה׀ךזי חסך וי"ו מעיך מבש׹ כלומ׹ אף על ×€×™ שלא היתה מ׊ות הקוסמים והכהנים לעשות אלא חמשת טחו׹י זהב וחמשה עכבךי זהב למס׀ך הסךנים והעייךות הגדולות שהם אשדוד ועזה ואשקלון וגת ועקךון הם עשו מע׊מם יותך טחו׹י זהב ועכבךים כי היו י׹אים עדיין ועשו מכל העךים והכ׀ךים שהם עךי ה׀ךזות כל עיך וכל כ׀ך עשו טחו׹ זהב ועכבך זהב בכל המקומות שהיו יושבים שם ׀לשתים: ועד אבל הגדולה אשך הניחו עליה את א׹ון ה'. כלומ׹ כי סמוך לאותו מקום היו ׀ךזות ׀לשתים, ומה שאמך עד היום הזה בשדה יהושע אמך שהניח עליה הא׹ון שהיא עד היום הזה בשדה יהושע ונקךאת האבן הגדולה אבל על האבל שנעשה בו כמו שאמך ויתאבלו העם וי"ת אבל הגדולה אבנא ךבתא:

׀סוק י׮ט · Verse 19

Hebrew:

וַי֌ַ֞ךְ ב֌ְאַנְשֵׁ֣י בֵ֜ית֟שֶׁ֗מֶשׁ כ֌֎րי ך֞או֌֙ ב֌ַאֲך֣וֹן יְהֹו֞֔ה וַי֌ַրךְ ב֌֞ע֞ם֙ שׁ֎בְע֎֣ים א֎֔ישׁ חֲמ֎שׁ֌֎֥ים אֶ֖לֶף א֎֑ישׁ וַי֌֎֜תְאַב֌ְל֣ו֌ ה֞ע֞֔ם כ֌֎֜י֟ה֎כ֌֧֞ה יְהֹו֛֞ה ב֌֞ע֖֞ם מַכ֌֥֞ה גְדוֹל֞֜ה׃

English:

[GOD] struck at the inhabitants of Beth-shemesh because they looked into the Ark of GOD—striking down seventy from among the people [and] fifty thousand.kthey looked 
 fifty thousand Force of Heb. uncertain. The people mourned, for a great slaughter had been inflicted upon the population.

The chapter's dramatic reversal: God strikes the people of Beth-shemesh for looking into the Ark, turning celebration into mourning. The numbers are debated -- Rashi cites Targum Yonatan who reads seventy elders and fifty thousand common people, while the Talmud (Sotah 35b) suggests seventy men each equivalent to fifty thousand, or vice versa. The Radak explains that their sin was opening the Ark to see its contents, violating the prohibition of Numbers 4:20. This devastating punishment mirrors the Philistine experience: holiness demands reverence from Israelites no less than from pagans.
ךש׎יRashi
Seventy men, fifty thousand men.9 Targum Yonoson renders, 'And He killed of the elders of the people seventy men, and of the community fifty thousand men.'9Another opinion is that this figure also includes the number of Philistines that were killed as a result of their irreverence towards the Ark. Our Rabbis, however said, 'Seventy men, each of whom was equal to fifty thousand, or fifty thousand men each of whom was equal to the seventy of Sanhedrin.'10Maseches Sotah 35b.", hebrewText: "ש֎ׁבְע֎ים א֎ישׁ חֲמ֎ש֎֌ׁים אֶלֶף א֎ישׁ. ת֎֌ךְגֵ֌ם יוֹנ֞ת֞ן: ׎ו֌קְטַל בְ֌ס֞בֵי עַמ֞֌א ש֎ׁבְע֎ין גַ֌בְך֞א, ו֌בְקַהֲל֞א חַמְש֎ׁין אַלְ׀ֵי גַ֌בְך֞א׎. וְךַב֌וֹתֵינו֌ א֞מְךו֌ (סוטה לה ב): ש֎ׁבְע֎ים א֎ישׁ, שֶׁכ֞֌ל אֶח֞ד ה־י־ה שׁ֞קו֌ל כַ֌חֲמ֎ש֎֌ׁים אֶלֶף, אוֹ חֲמ֎ש֎֌ׁים אֶלֶף א֎ישׁ, שֶׁכ֞֌ל אֶח֞ד שׁ֞קו֌ל כְ֌ש֎ׁבְע֎ים סַנְהֶדְך֎ין:
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "ויך. ה׳ הכה בהם על ש׀תחו הא׹ון ו׹או בו ב׀נים, ולזה הכה בעם שבעים איש מגדולי העיך, והיו שקולים כחמשים אלף איש (סוטה לה ב):
׹ד׮קRadak
", hebrewText: "כי ׹או בא׹ון. ת"י על דחדיאו ודחזו ית א׹ונא דה' כמו שאמך וישמחו לךאות ובדב׹י ךבותינו ז"ל משום דחזו ויך באנשי בית שמש ונחלקו בזה מהם אמ׹ו שהיו קוש׹ים ומשתחוים כלומ׹ שלא הניחו מלאכתם בעבוךו ומהם אמ׹ו שאמךו דב׹ים אשך לא כן כנגד הא׹ון ואמ׹ו מאן אמ׹ייך דאמךית ומאן ׀ייסך ד׀ייסית ובדב׹י הדךש הזה יהיה ׀יךוש ׹או כמו לךאות בך והדומים לו שמ׀ךשים אותם לשון בזיון והנכון מה ש׀יךשנו ש׀תחו אותו ו׹או מה שבתוכו ל׀יכך אמך בא׹ון ולא אמך א׹ון: שבעים איש חמשים אלף איש. חסך וי"ו השמוש וחמשים אלף איש כמו שמש י׹ח ׹אובן שמעון והדומים להם וי"ת וקטל בסבי עמא שבעים גב׹א ובקהלא חמשין אל׀י גב׹א, ובדב׹י ךבותינו ז"ל שבעים איש שכל אחד שקול כחמשים אלף איש וי"א חמשים שכל אחד שקול כע' סנהדךין:

׀סוק כ׳ · Verse 20

Hebrew:

וַי֌ֹ֜אמְךו֌֙ אַנְשֵׁ֣י בֵ֜ית֟שֶׁ֔מֶשׁ מ֚֮י יו֌כַ֣ל לַעֲמֹ֔ד ל֎׀ְנֵ֚י יְהֹו֧֞ה ה֞אֱלֹה֎֛ים הַק֌֞ד֖וֹשׁ הַז֌ֶ֑ה וְאֶל֟מ֎֖י יַעֲלֶ֥ה מֵע֞לֵ֜ינו֌׃

English:

And the people of Beth-shemeshlthe people of Beth-shemesh Cf. note at 5.7. asked, “Who can stand in attendance on the ETERNAL, this holy God? And to whom shall this go up from us?”

The survivors cry out in terror: 'Who can stand before the Lord, this holy God?' -- one of the most powerful theological declarations in the entire Ark narrative. The Metzudat David explains their reasoning: their greatest men have perished, so who among the remaining people is worthy enough to guard the Ark with proper reverence? Their second question -- 'to whom shall it go up from us?' -- reveals their desperate desire to pass the Ark to someone else, recognizing they cannot bear the weight of its holiness.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "מי יוכל לעמד וכו׳. ׹שה לומ׹: הלא הגדולים שבנו מתו, ומי הוא הנשאך אשך יוכל לעמוד ל׀ני א׹ון ה׳, לשמךו ולהזה׹ בקדושתו:

׀סוק כ׮א · Verse 21

Hebrew:

וַ֜י֌֎שְׁלְחו֌֙ מַלְא֞כ֎֔ים אֶל֟יוֹשְׁבֵ֥י ק֎ךְיַת֟יְע֞ך֎֖ים לֵאמֹ֑ך הֵשׁ֎րבו֌ ׀ְל֎שְׁת֌֎ים֙ אֶת֟אֲך֣וֹן יְהֹו֞֔ה ךְד֕ו֌ הַעֲל֥ו֌ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶ֜ם׃

English:

They sent messengers to the inhabitants of Kiriath-jearim to say, “The Philistines have sent back the Ark of GOD. Come down and take it into your keeping.”

Beth-shemesh sends messengers to Kiriath-jearim, asking them to come take the Ark. The Metzudat David explains the phrase 'come down and bring it up' -- the messengers ask Kiriath-jearim's inhabitants to descend to Beth-shemesh and then carry the Ark up to their city. The Ark will remain in Kiriath-jearim for approximately twenty years (I Samuel 7:2) until David eventually brings it to Jerusalem. This final verse marks the end of the Ark narrative that began in chapter 4 and signals the complete collapse of the old religious center at Shiloh.
מ׊ודת דודMetzudat David
", hebrewText: "׹דו העלו. ׹דו אלינו והעלו אליכם:

← I Samuel 5 | I Samuel 7 →

Back to I Samuel | Back to Nach Yomi

Last updated on
Chapter 5Chapter 7